פסק-דין בתיק ת"א 167099-09

בפני תובענה שעניינה נזקים אשר נגרמו לדירת התובעים בעת שיפוץ הבניין המשותף בו הם מתגוררים.

תחילה הוגשה התובענה נגד שלושה: הקבלן, המפקח - יוסף קרני הוא הנתבע 2 (להלן - הנתבע או - המפקח) ונציגת ועד הבניין. התובעים מחקו בהסכמה את התובענה נגד נציגת הועד ובעניינו של הקבלן ניתן צו עיכוב הליכים, כך שנותרה התובענה נגד המפקח בלבד.

התובעים רכשו את דירה מספר **** בבניין משותף ברחוב **** בבת ים (להלן - הדירה ו- הבניין, בהתאמה). לאחר שבין דיירי הבניין הוחלט והוסכם על שיפוץ הבניין, נחתם בחודש נובמבר 2005 הסכם בין נציגות הבניין לבין נתבע 1, קבלן שיפוצים בשם סורין גרוס (להלן - הקבלן). כמו כן, נשכרו שרותיו של הנתבע כמפקח על שיפוץ הבניין.

בין התובעים לנתבע אין מחלוקת, כי במהלך השיפוצים נגרמו נזקים לדירת התובעים והתובעים אף הגישו בעניין זה חוות דעת מומחה. המחלוקת היא בשאלה, האם יש להטיל את האחריות לנזקים אלה על כתפי הנתבע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיותיהם ולאחר ששקלתי את טענותיהם, שוכנעתי, כי דין התובענה נגד המפקח, להידחות.

התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח ולשכנע, כי המפקח הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו.

בפתח הדברים ייאמר, כי טענת התובעים, שההסכם אשר נכרת עם המפקח היה חוזה אחיד נטענה בעלמא וללא פירוט ודינה והידחות הן מטעם זה והן לגופו של עניין.

התובעים טוענים, כי עיון ביומני העבודה שהמציא המפקח מלמד, כי הפר חובתו לבצע פיקוח מקצועי קבוע ומתמיד על פי סעיף 2 להסכם עמו. התובעים לא מפרטים טענתם זו ודינה להידחות.

התובעים טוענים, כי הנתבע הפר את חובתו לנהל יומן עבודה מסודר וטוענים, כי יומן העבודה אשר הומצא לתיק בית המשפט מלמד על כך. גם את טענתם זו לא פרטו התובעים.

על פי טענת התובעים, הנתבע הפר את סעיף 4 להסכם על פיו, במסגרת הפיקוח עליו לאשר תשלומים לקבלן בהתאם לקצב התקדמות העבודה. לטענת התובעים, הנתבע לא עיכב בידיו את עלות הנזקים שהתגלו בדירת התובעים, אישר ואפשר שחרור כספים לקבלן תוך גרימת נזק לתובעים. בהקשר זה יש לציין, כי התובעים עצמם לא שילמו את מלוא הסכום אשר היה עליהם לשלם עבור השיפוץ. בסופו של יום, הופסקו עבודות שיפוץ הבניין עוד בטרם הושלמו, מאחר ולא כל דיירי הבניין שילמו את חלקם בשיפוץ. בנסיבות אלה, שבידי הדיירים נותרו כספים שלא שולמו על ידם לקבלן, דין הטענה להידחות.

מחומר הראיות שוכנעתי, כי המפקח פעל כנדרש על מנת לסייע בידי התובעים. המפקח הצהיר, כי פעל יחד עם הקבלן על מנת שהנזקים יתוקנו (סעיף 13 לתצהירו). תמיכה לאמור בתצהיר ניתן למצוא במכתב תובע 1 לקבלן מיום 05.07.2006 (נספח ט' לתצהיר התובעים), בו הוא מאשר, כי נעשו ניסיונות לתקן את הנזקים.

תמיכה לאמור לעיל ניתן גם למצוא באמור ביומן ביקורת בבניין מיום 21.10.2006:

"מצב עבודות השיפוץ: בדיקת נזקים בדירת גג (גילברט)

הערות המבקר/המפקח: בוצע בדיקה עם הקבלן סוכם שהקבלן יתקן כל הנזקים - יש לבצע ניקוי יסודי של האלומיניום ולהחליף לו חלקים פגומים/מוכתמים.

על מר ג'לברט להפקיד תשלומים לועד ... הוא נשאר חייב".

תובע 1 גם העיד בחקירתו הנגדית, כי הקבלן שלח פועל על מנת שיבצע תיקונים:

"... ביקשתי מגרוס שיחזיר אלי את התריסים כמו שהיה, במצב נקי, שיחזיר את המצב לקדמותו. הוא שלח לי את הפועל שלו בשביל לנקות את התריסים וראיתי שהוא מנקה עם חומצה, אמרתי לו שאסור חומצה, הוא אמר לי לא לפחד אני מטפל בזה ...

...

... אחרי כמה חודשים גרוס ראה שאני לא מוכן לשלם גרוש לפני שיסדרו את זה, הוא בא עם 3 בעלי מקצוע, מולי גרוס אמר להם לעשות סיבוב בבית מה שיש אפשרות לנקות תנקה, מה שצריך להחליף תחליף בלי לדבר" (עמ' 20 לפרוטוקול).